כל אבני היסוד שהונחו עד כה למיסוד התשתית החוקתית של המשטר הציוני-דתי-טוטליטרי המתהווה חלו בתיאום קוסמי מושלם. בכלל זה גם החוק לביטול עילת הסבירות שעבר בקריאה ראשונה בדיוק כאשר מרקורי- האמון על הסכמים, התחייבויות ותרגום של אידאלים לרציונל סדור ותוכניות פעולה- לחץ על הכפתור האדום במרכז המערך הפלנטרי שלוחץ אותנו כעת. מערך נדיר זה כולל ריבוע מפלוטו, במעלה האחרונה והידועה לשמצה של גדי העוסקת בריכוז כוח שלטוני, אל ראש וזנב הדרקון הנמצאים על סף חילוף בין שתי פרוגרמות קרמטיות העוסקות באופנים שונים בתשוקה לעוצמה ועצמאות ובתשוקה לשיתוף והתמזגות.

00:53 ה-11 ליולי 2023, ירושלים. ביטול עילת הסבירות עבר בקריאה ראשונה.

באסטרולוגיה ההתפתחותית, הריבוע של פלוטו לדרקונים מתאר נקודת חילוף קריטית במסע ההתפתחות, המחייבת הכרעה ברורה בבעיה או קונפליקט לא פתור מהעבר. לאחר הימנעות ממושכת, מגיעה צומת בחירה בנסיבות המאלצות הכרעה. השעון הקוסמי מראה כי הגיעה העת להתמודד. פלוטו בריבוע לדרקונים מייצג שיעור קרמטי שלא הושלם, טעון בפחדים, תסכול ואשמה שהצטברו בניסיונות התמודדות קודמים שכשלו, או התמסמסו תוך ניסיון לחמוק מאחריות או להימנע משינוי מחייב. ראש וזנב הדרקון מייצגים שני דרכי פעולה או גישות ששימשו בעבר להתמודדות עם בעיית היסוד הפלוטונית, ושאיתם נמשיך לעבוד עד שנשלים את השיעור הספציפי הזה. זה אומר שכבר צברנו ידע וניסיון בשתי הגישות ההופכיות והמשלימות הללו, אך לא מיצינו אף אחת מהן. אסטרולוגית מיומנת תוכל לקבוע על פי המפה איזה משתי הגישות היא הקו המנחה שמוביל להתפתחות דרך תובנה משחררת ושינוי מהותי בתפיסת המציאות, בזהות ובהתנהגות. בחוויה האנושית, המבנה ההתפתחותי הלא נוח הזה יצור סדרה של לחצים ומשברים או חוויה עזה של סבל אשר מטרתם להניע מוטיבציה חזקה לשינוי שתגבור על הקבעון, ההימנעות או ההרגל לזגזג בין גישות מבלי להכריע ולמצות את הבעיה. מטרת המשבר או הסבל היא לאלץ כניסה אל שורש הבעיה ופתרונה - אשר מגולם בנקודה שממול פלוטו, נקודת 'הייעוד'.

הריבוע של פלוטו במעלה ה-29 של גדי לדרקונים ששולט בשמי ההווה הוא מצב אוניברסלי המאלץ התמודדות עם בעיית השלטון ההיררכי ועם המופע של רוע ביחסי הכוח המעצבים סדרי העולם. גם מי שאינם בקיאים בביקורת הכוח יכולים לזהות אינטואיטיבית את העוול המוסרי והבעיה הפוליטית בריכוז כוח בידיהם של המעטים. האליטה, הפטריארכיה, הדיקטטורה, המלוכה, בעלי ההון, ה-1%- כולם שמות קוד לריכוז כוח בידי מעטים, המנצלים, שולטים, מתעתעים ורודים בהמונים. מאז 2008, ולאורך מסעו במזל גדי, פלוטו מצביע על סמכותנות גלויה וסמויה, מערער על הלגיטימיות והיושרה של בעלי סמכות ואליטות שליטות. וחושף חולשות בדמוקרטיה הייצוגית. המודל המשטרי בו אנו- אזרחים, סוכנים פוליטיים ריבוניים- מעבירים את סמכות ההחלטה שלנו אל נציגי שלטון המקבלים החלטות המעצבות את חיינו, וזאת בהנחה שההחלטות שיתקבלו יטיבו עם כלל הציבור, ולא עם יחידי סגולה או בעלי עניין למיניהם.

חשוב לבחון גם את ההשלכות של תפיסת כוח היררכית במופעים הנתפסים כחיוביים, מוארים או נאורים. לדוגמא, האם אתם רואים בהתפתחות רוחנית תהליך ליניארי והיררכי? או כמו האבולוציה הביולוגית שדארווין המשיג- תהליך תחרותי? קל להתייחס אל אנשים עם השכלה גבוהה, מעמד מומחה, או ארשת פנים קדושה כאליטה נאורה בעלת סמכות רוחנית על פני ההמון הנבער או הבלתי-מפותח. קל לזלוג מאתיקה אצילית של שירות לכלל, אל אמונת שווא שהאור שלנו מואר יותר משל אחרים. אני פוגשת רבים שיוצאים למסעות באסטרל ומניחים כי כל מה שיפגשו שם מטיב עימם או מביא ריפוי. אבל אם פגשתי פצע מזוהם, זה לא רעיון טוב "להתמסר לזיהום". הפצע זקוק לחיטוי ואיחוי, ולא שאשא אותו כמו פרזיט הניזון מנשא. לא חייבים לחוות פגיעה ישירה בעצמיות על מנת להבין את הסכנה במסירת הסמכות הרוחנית שלנו, סמכות הידיעה הפנימית והכבוד העצמי, לידי אחר. גם אם הוא מחופש לבודהה או חוצן זוהר. כשאנחנו נוכחים ויציבים בעצמנו- מה היחס הראוי ביננו לבין המורים, המדריכים, החכמים והרואים, קודמינו שסללו את דרכנו, כוח עליון, מקור הקיום עצמו? האם היחס הזה הוא היררכי או אחר? האם הוא משתנה כשאני משתנה? מתי הוא בטל? מוזמנים להציב את הקשר עם אביכם במשוואה הזו.

שוויון הנפש שלנו כלפי מבני כוח היררכיים, ויחסי הניצול, הכפייה והשעבוד שהם מחוללים, נובע מכך שהם חקוקים עמוק בתפיסת המציאות, האמונות והמוסכמות שלנו. מעבר פלוטו בגדי (2008-2023-4) נועד לחשוף את התשתית התפיסתית הזו כמקור הבעיות הקולקטיביות הקריטיות המחייבות אותנו לשינוי דחוף. לדוגמא. האדישות בה מתקבל משבר האקלים, וחוסר הנכונות לשנות אורחות חיים צרכניים שגורמים לקטסטרופה אקולוגית, הם סיבה מצוינת לערער על הרעיון ההיררכי העומד ביסוד כל הדתות האברהמיות והחשיבה המודרנית- כי האדם מוצב בראש היררכית הבריאה אשר נועדה לשרתו.

כך גם במשבר הנוכחי של מדינת ישראל - תודעת עליונות היא אמונת יסוד מכוננת. לא ניתן להפריד בין משטר העליונות היהודית המתהווה כעת, לבין משטר זכויות-היתר ליהודים שהתהווה ב-75 השנים האחרונות, לרעיון התיאולוגי-פוליטי הציוני הממיר את האזרחות בקולקטיביות של עם נבחר השב אל ממלכתו הקדומה (כך במגילת העצמאות, כן?). כל אלו מבוססים על אמונת יסוד הרואה ביהודים קבוצה נבדלת ושונה איכותית מאחרים. לאמונה זו יש מופע דתי-גזעני הרואה ב'יהודי' סוג מובחן ונבדל של נשמה, קטגוריה נעלה בהיררכיה של נשמות, כמו בשיר הפוגרומים העממי "יהודי זה נשמה, ערבי זה בן ז***". לאמונה הזו יש גם גרסה חילונית-מדינית המשוכנעת, שכנוע פנימי עמוק, שליהודים יש סטטוס מיוחד בעולם מתוקף היותם קורבנות השמדה ורדיפה אנטישמית, ומשום כך מותר לישראלים לנשל, לדכא, לרצוח ולגרש פלסטינים ללא כל נשיאה באחריות, ולקרוא לזה 'בטחון'.

בהקשר של מעבר פלוטו לארכיטיפ דלי (המייצג את החברה, מהפכות, וסדר חברתי חדש), המיקום הנוכחי של פלוטו במעלה האחרונה של גדי מישיר זרקור לא רק כלפי השחיתות המוסרית של ה-1%, אלא גם כלפי  האחריות הקולקטיבית של ה-99% לחוסר השוויון המעצב את הסדר הקיים, ולרוע במופעו הבנאלי והיומיומי, המבני, המבוזר והמערכתי.

כאשר המנהיגות כושלת, מה היא האחריות הפוליטית והרוחנית של ההמונים עצמם להנהגה עצמית ומצפונית? שהרי אף שלטון, אלים ודכאני ככל שיהיה, אינו יכול למשול ללא המון שמציית לסמכותו. כאשר רודן אכזר אחראי לשחיתות ופשעים, ולשרשרת הפיקוד של מבצעיהם, אנחנו דורשים משפט צדק וענישה. כאשר רוע מתבטא כתפיסת עולם ושגרת חיים של המון חסר פנים, דרישת הצדק לא תוכל להיענות במנגנון המשפטי המקובל. האם ניתן להעניש את ה-99% כמשתתפים פאסיביים באחריות קולקטיבית לפשעים נגד האנושות? איזה אמות מידה מוסריות יקבעו את דבר האחריות הקולקטיבית, כאשר העבירות עצמן נתפסות בעיני ה-99% כמעשים סבירים לחלוטין, ואפילו כמעשים ערכיים וחיוביים התורמים לחברה. על מי חלה אחריות מוסרית אחרי שהסבירות התבטלה?

איאד אל-חלאק, נרצח במזרח ירושלים ב-30 למאי 2020

ב-1945, עם נפול המשטר הנאצי, חנה ארנדט כתבה על האשמה הקולקטיבית של הגרמנים ( Organized guilt and universal responsibility, Essays in Understanding) . ארנדט ראתה בחוסר היכולת להבחין בין 'גרמנים טובים' לבין 'נאצים רעים' את הניצחון הפוליטי המוחץ של הפרויקט הנאצי הטוטליטרי- שיעבוד החברה הגרמנית כולה לאידאולוגיה שהשלטון מגלם, וצמצום האפשרויות הפוליטיות לציות או התנגדות שמשמעה מוות וודאי. עבורה, המענה לאשמה הקולקטיבית שהשלטון הנאצי כפה על העם הגרמני כולו, הוא דרישה למוסר ואחריות אוניברסלית, אותם היא מוצאת בפרויקט היהודי האוניברסלי (זה שהלך ודעך עם עליית פרויקט הלאומיות היהודית). לנוכח הרוע הנאצי, ארנדט מציגה דרישה, שאינה אמינה בעיני, לחיות חיי נפש מוסריים במחיר אובדן החיים עצמם. לצד זאת, יש לה גם טענה תודעתית; היא אומרת שההשלכות האמיתיות של כל תיאוריות הגזע והאידאולוגיות הטוטליטריות המודרניות הגורסות כי 'כל דאלים גָבַר' (might is right) הן היצרות וקבעון של הדמיון האנושי ושל כל מערכת המושגים המגדירה את גבולות המחשבה והפעולה הפוליטית.

הרעיון של שינוי רעיוני כבסיס לשינוי מוסרי ופוליטי רלוונטי לנו במיוחד לאור נוכחותו של מרקיורי, המייצג את כוח ההמשגה, המחשבה והרציונליזציה, בנקודת הייעוד של מערך פלוטו בריבוע לדרקונים אשר חל כעת. מרקיורי רומז ששינוי רעיוני הוא המפתח לשינוי הפוליטי, המוסרי והרוחני שנדרש מאיתנו. מעלת הייעוד, אותה מרקיורי מבטא למשך מספר ימים, מתארת קונפליקט בין שתי כוונות פוליטיות-  כוונה מהפכנית המבקשת לשנות את הסדר הנרכש מהעבר, וכוונה שמרנית או פונדמנטליסטית המבקשת לקדש, להחיות ולשמר את מסורת העבר. השמש תעבור במעלה זו ב 19-21 ליולי ותחולל עוד התלקחות משמעותית של כל המערך הפלוטוני.

את מרכזיות הרובד הרעיוני, האופן בו אנו מקטלגים את המציאות, מדגיש מארס (רצון, הפעלת כוח) ופאלאס-אתנה (אסטרטגיה) במעלה הראשונה של בתולה (הנשלט על ידי מרקיורי), היוצרים מבנה יוד (Yod) עם פלוטו ונפטון, סוכני השינוי התודעתי. מבנה זה, בעל הכינוי הדרמטי 'אצבע האלוהים', מעיד על נקודת תקיעות קריטית, בה הרצון מתנגש במציאות שבולמת אותו. התסכול מחולל ספק עצמי עמוק, קיומי, המציב אותנו בעמדה של ענווה לנוכח עוצמת ההתנגדות שאנחנו פוגשים מהמציאות.

בעיני Yod הוא המבנה האסטרולוגי הכי מאתגר מבחינה נפשית. ראשית, הוא מתאר תקיעות תודעתית פנימית שקל להכחיש ולהשליך על הנסיבות החיצוניות או מר גורלנו. במקרה זה, היוד יכול להביא להתנהגויות חסרות פרופורציה, נעדרות בוחן מציאות. שנית, הוא כרוך בתהליך התפכחות ושבירת הזדהות עם רצון פנימי שאינו מסונכרן למציאות, רצון שיש בו ממד גרנדיוזי שצריך לנחות לקרקע. היוד מצביע אל מסלול נחיתה מאוד מובהק אך לא נעים לאגו- להסכים לקבל משוב מהסביבה, להסכים להשתנות בהתאם לתובנות. המסר קשוח אך פשוט- אם  הרצון אינו בהרמוניה עם צרכי המציאות, הוא לא רלוונטי ולא יוכל להתגשם. כאשר מארס-פאלאס הם מוקד ה- Yod, אנו נקראים לבחון את מטרות הרצון שלנו -האם הן מטרות חכמות ומועילות?, ואת דרכי הפעלת הכוח שלנו-האם הן מוצדקות?, לאור פידבק אובייקטיבי מהמציאות. בבתולה, מדובר בחשבון נפש ענייני שדורש הבחנה בין עיקר וטפל, מניפולציה ומציאות. מטרתו להביא לעדכון תפיסת המציאות והנרטיב. שינוי הקונספציה. היבט זהה (יוד של מארס לנפטון ופלוטו) התרחש בפרוץ מלחמת יום הכיפורים.

שימו לב שאני מתארת מערך פלנטרי אחד דרך שתי צורות התגשמות אפשריות- התגשמות רגרסיבית, שמשעתקת את הדפוס הקרמטי הקיים או מגשימה-מחדש את השגיאה התפיסתית-אתית שיצרה אותו מלכתחילה (ובכך יוצרת קרמה עתידית), או פוטנציאל להתגשמות מתפתחת- קרי כזו שמודעת לדפוס הקיים ועובדת איתו כנקודת מוצא לטרנספורמציה. המשמעות של בחירה חופשית היא שאפשר להיענות ל'אצבע אלוהים', המורה אל עמדה ענווה ושינוי גישה, עם אצבע משולשת, דוגמטיות, יוהרה, וכוחנות. אפשר להיענות לריבוע פלוטו לדרקונים עם רעיון חדש (מרקיורי) שמשרטט מחדש את המפה ואפשרויות הפעולה, או עם חקיקה (מרקיורי) שמשעתקת ומעצימה את הבעיה הפלוטונית המקורית- כוח מושחת, תודעת עליונות, בריחה מאחריות.

אפשר, אך מסוכן. וזאת כי פלוטו בריבוע לדרקונים הוא לא 'אירוע' שמנוהל על ידי רצון אנושי, הפועל בטווח זמן אנושי. לא מדובר באירוע, אלא בתהליך איטי הדומה יותר לתנועת לוחות טקטוניים מאשר למערכת בחירות. תכלית ותיזמון ה- tipping point  בו השינוי מתגשם נקבע על ידי החוק הטבעי של פעולה-תוצאה הפועל בסקאלת זמן-מרחב פלנטרי. כשפלוטו עומד בתשעים מעלות לדרקונים- הזמן להכריע הגיע, זה עניין של מומנטום. במקרה זה, בחירה היא הכרח ולא רשות. אפשר לבחור בהתפתחות, המחייבת שינוי מודע של צורת חיים קיימת. אפשר לנסות (שוב) להימנע משינוי, לשחזר את העבר, או ליפול אל לב המאפלייה של הבעיה הרוחנית-תודעתית-אתית המכוננת, ובכך להסתכן בתוצאות שהם היפך ההתפתחות- ניוון או הכחדה.

לאור זאת, אבקשכם להקדיש רגע למחשבה על המאבק העממי האדיר המתחולל ברחובות נגד ההפיכה המשטרית. האם מדובר בכוח מהפכני המבקש לשנות את הסדר הקיים, כפי שמסומן בנקודות מולות פלוטו בסרטן? האם מדובר בכוח שמייצג התפתחות, דרך השינוי האתי והפוליטי שריבוע פלוטו לדרקונים דורש? האם איומי הסרבנות שמטלטלים את הפרה הקדושה (או אולי עגל הזהב) של הציבוריות הישראלית משקפים שינוי קונספציה, או קבעון? האם המאבק העממי העוצמתי והאמיתי הזה מגלם אחריות מוסרית קולקטיבית, או ניסיון לחמוק מאחריות ולהמנע משינוי הכרחי? פלוטו שואל.

הבאתי קודם דוגמא להתמודדות הלא מספקת של חנה ארנדט עם רוע מבוזר שחדור בכלל החברה ומערכותיה.  לאותו עניין נדרשה גם ג'ודית באטלר, עוד יהודייה אוניברסלית יקרה שאני קוראת בימים אלו, בניסיון לתקן שגיאה בתפיסתה ההיררכית של ארנדט המעדיפה את חיי הנפש הרצון על פני חיי הגוף.  באטלר (שכותבת ב2015) מחפשת אחריות מוסרית קולקטיבית שנקודת המוצא שלה היא המציאות הגופנית הפגיעה שלנו, והתלות שלנו אחד בשנייה ובסביבה המשותפת. אני מביאה את דבריה כניסיון להתמודדות עם רוע מבוזר שמדבר בשפה של הפוטנציאל ההתפתחותי במפת השמיים הנוכחיים- מולות פלוטו בסרטן, המייצג התגשמות אנושית בגוף ואת התלות שלנו בהזנה רגשית וחומרית, וציר הדרקונים המסיימים כעת מסע במזלות עקרב ושור, העוסקים בהישרדות הפיזית ובתלות שלנו באחרים.

באטלר שואלת- כיצד נוכל לחיות חיים טובים (ראויים מוסרית) בסביבת חיים רעים? להבדיל מארנדט, היא אינה מסכימה להקריב את החיים עצמם במסגרת מאבק לחיים צודקים. אנסה לתרגם פסקה מדבריה:

"הארגון החברתי והכלכלי של החיים הוא 'רע' בדיוק בגלל שהוא לא מספק תנאי חיים שניתן לחיותם, בגלל שהאפשרות לחיות אינה מחולקת באופן שוויוני. ייתכן שנרצה פשוט לחיות חיים טובים [=ראויים מוסרית] בתוך החיים הרעים, למצוא את דרכנו ככל שנוכל, ולהתעלם מתנאי אי-השוויון החברתי והכלכלי שהם תוצר של האופן הספציפי לפיו החיים שלנו מאורגנים, אבל זה לא כל כך פשוט. אחרי הכל, החיים שאני חיה, שהם בברור החיים שלי ולא של אחרים, כבר מחוברים לרשתות חיים רחבות יותר, ולולא חיי היו מחוברים לרשתות אלו, לא הייתי יכולה לחיות. מכאן, שהחיים שלי תלויים בחיים שאינם שלי, לא רק בחייו של האחר." (עמוד 213, Butler (2015), Notes towards a performative theory of assembly)

עבור באטלר,  הצורך האנושי של כולנו לחיות בתנאים שמאפשרים חיים, והתלות המשותפת של כולנו ברשתות ובסביבות המקיימות את חיינו, היא נקודת המוצא המוסרית לשוויון, לאחריות קולקטיבית ולמאבק פוליטי דמוקרטי.  שימו לב שהתיאור הזה של חיים פוליטיים מוסריים אינו מבוסס על מודל רעיוני היררכי של עליונים ונדכאים אלא מודל יחסי ורשתי, בו הכל מחובר להכל גם אם ביחסי עימות. זו השפה של ארכיטיפ דלי. לפי הרעיון הזה, לחיות חיים טובים (מוסרית) בתוך חיים רעים פירושו לשים במרכז את התלות ההדדית שלנו באחרים ובסביבה המשותפת, לפעול תמיד לאור ההבנה שאני תלויה באחרים, להיות משענת אמינה עבור אלו שתלויים בי, להחזיק ביחד את התנאים שמאפשרים חיים, ובפרט עבור אלו שמונעים מהם לחיות.

תושבי מחנה הפליטים ג'נין נמלטים במהלך תקיפת צה"ל, 3 יולי 2023

כדי לגשת לכוחות הפנימיים שמכוונים אותנו אל התפתחות אי מסתכלת אל ראש הדרקון במעלה המתארת נביעה טבעית של מים- פרץ ספונטני של חיות הנובע מבטן האדמה. סדר טבעי ולא אנושי. עוד נקודה להדרכה מגיעה מהשליט של מולות פלוטו, הירח, במעלה המתארת את שירת הכוכבים, או ההרמוניה השורה בסדר הקוסמי. אינני יודעת האם קיים רוע בסדר הקוסמי, או שמא המיתולוגיות הקרינו את מאבקי הנפש של האדם אל האלים והשמיים. האינטואיציה שלי היא שכפי שאינטליגנציה ואהבה הן תופעות שאינן מוגבלות לחוויה ולהתנהגות האנושית, אלא הן עולות מכל צורות הקיום, כך גם המצפון- החוש שחש זיקה הדדית בין הקיום שלי לכל הקיים. זו הדרך בה אני מנסה לחיות חיים טובים בעיצומם של חיים רעים-  חוצבת גישה לנביעה הפנימית ולהרמוניה, לוקחת שלוק עמוק, וחוזרת לעבודה.

כמה פרטים טכניים ותאריכים חשובים לסיכום

ההשפעה של מרקיורי תהיה קצרה. הן בהיבט האישי והן בהיבט הפוליטי-קולקטיבי, התובנות ב11-13 ליולי יכולות להיות פרודוקטיביות ליצירת שינוי תפיסתי חיוני, שהוא התשתית לשינוי פוליטי, אתי והתנהגותי עתידי. זכרו שפלוטו ממשיך לזגזג על המעלה ה-29 של גדי עד סוף 2024!

הריבוע המדויק של פלוטו לדרקונים חל מה-11 עד ה26 ליולי. כאמור, צפו להתלקחות, או בעיניים מודעות- התגלות, נוספת סביב 19-21 יולי. הפרקים הבאים יגיעו בדצמבר 2023 ובדצמבר 2024, לקראת החילוף המשמעותי הבא.

היבט ה-Yod ('אצבע אלוהים') בבתולה הקורא לשינוי קונספציה, ועמדה ענווה מול פידבק אובייקטיבי מהסביבה, ימשיך ללוות אותנו לאורך יולי ואוגוסט. מארס (כוחות הבטחון, מיליטריזם, אלימות, דיון הסרבנות) יחזיק את ההיבט בשבוע הקרוב והלאה. במהלך הירח החדש בסרטן (17 יולי) תכנס במקומו ונוס (כלכלה, מאבקים אידאולוגיים) ולקראת סוף יולי יכנס מרקיורי לאותה מעלה (עוד חקיקה? שינוי רעיוני מיוחל?). המבנה ימשיך לפעול במהלך אוגוסט כאשר נסיגת ונוס תפעיל אותו.

שימו לב לירח החדש בסרטן ולימים אחריו, ה-17 עד 21 ליולי, בהם השמש והירח יפעילו מחדש את כל המבנים האסטרולוגים שכתבתי עליהם כאן, ותוכלו להבין אותם באור נוסף.

בפוסט הבא אתאר את פלוטו (בבית 10 אריה) בריבוע לדרקונים כמבנה ההתפתחותי המכונן במפת מדינת ישראל, לאור ההפיכה המשטרית.

Stay tuned וזכרו שכל ההפצה שלי היא 100% מפה לאוזן, על בסיס המלצות אישיות. אתם הרשת המקיימת את עבודתי, ולמענכם אני כותבת.  אשמח אם תשתפו את הפוסט עם חברים ומתעניינים.

שיווה מחריב את הרוע