מיתוס מצדה נשלף ממצולות תת המודע היהודי והוצב ביסוד הזהות הלאומית של הציונות. גם אם אמינותו ההיסטורית שנויה במחלוקת, אין חולק על כוחו המגייס של המיתוס כמחולל דלוזיה קולקטיבית הרסנית. כך הולך הסיפור: בשלהי מרד כושל ואל מול איום הגלות, כת קנאית משתלטת על מבצר אסטרטגי במדבר ונלחמת בחירוף נפש על ריבונותה העצמאית כנגד אימפריה עוצמתית ממנה בהרבה. בערב פסח שנת 73 לספירה, עם ההכרה בתבוסתה הצבאית, הקהילה כולה מזנקת לתהום בהתאבדות המונית. עם מיתוס מכונן שכזה, מה כבר יכול להשתבש?

הפרק הנוכחי ברצח העם הנפשע בעזה, אשר הינו מחולל הציות והלכידות המרכזי של משטר הרודנות הפאשיסטי-משיחי בראשות בנימין נתניהו, יוצא לדרך בחסות סט אקליפסים שני (מתוך שלושה) המפלס את הדרך לצמידות נפטון-סאטרון בפברואר 2026. האיומים והנסיבות שנחשפו באקליפסים של מרץ וספטמבר 2025, מטרנספר וסיפוח ועד בידוד בינלאומי, צפויים לתפוס תאוצה זוועתית עוד יותר החל ממרץ 2026. באותה העת, פלוטו יתייצב במולות לירח של מדינת ישראל ויסב את משקל הכובד של השלטון הפאשיסטי מהממשלה אל הציבור. בפברואר, מרץ ויולי 2026, המיעוט הישראלי המתנגד לרודנות הפאשיסטית ולהשמדת פלסטין עלול למצוא את עצמו במוקד מאמץ רדיפה ודיכוי המובל על ידי המון שטוף היבריס ושררה. באם זמנים אלו יעלו בקנה אחד עם מערכת בחירות, היא צפויה לחשוף את היקף התמיכה הציבורית בדרך האבודה שכבר נסללה- פאשיזם, משיחיות, שחיתות והשמדה. בהעדר התערבות תבונית שתשבור את מומנטום הרגרסיה הקרמטית, ההזדמנות הבאה לשינוי מהותי תגיע רק ב-2033.

אקליפסים נוצרים כאשר ציר הדרקונים, המתאר מאגר זיכרון ומטענים קרמטיים קולקטיביים, מצטלב עם פעימת השינוי הארצי של תנועת השמש והירח. אפשר לראות בהם מעין download של קובץ אילוצי התפתחות, אך רוטטים מפוטנציאל שינוי אפשרי. אין כמו אקליפסים כדי להעלות למודע את השתתפותנו בפלא הגדול של תודעה ופעולה, גורל ובחירה.

מינואר 2025 ועד יולי 2026, ציר הדרקונים נמצא בבתולה-דגים. במהלך תקופה זו, בכל פעם שהדרקונים מצטלבים עם ירח מלא וחדש אנחנו מקבלים צמד אקליפסים הפועל כזרז המאיץ תהליכי התפתחות שהגיעה שעתם. אקליפסים שוברים ויוצרים דפוסים קרמטיים בעלי מחזור חיים של 19 שנה. ביקורם האחרון של הדרקונים בבתולה-דגים התרחש ב-2006-07 – עלית שלטון חמאס בעזה והטלת המצור הישראלי. מחזורם הקודם בבתולה-דגים התרחש ב-1987-88, פרוץ האינתיפאדה הראשונה במחנה פליטים ג'באליה בעזה. כוחו של הזמן קובע כי הגיעה שעתו של הדפוס להשתנות. כוחה של בחירה (הנתונה למגבלות המציאות הארצית, כולל יחסי הכוח ומצב התודעה) קובעת איזה שינוי יתממש ואיך. בהווה מקביל, יכולנו לחוות כעת את שחרורה של עזה משלטון חמאס ומהמצור של הכיבוש הישראלי.

ציר הדרקונים בבתולה-דגים מעמיד את הנפש במצבי קיצון משבריים של אובדן שליטה ובחירה, או למעשה- אובדן עצמיות. מבחינה התפתחותית, בתולה-דגים מסמנים שלב הבשלה בו 'הכוס מתרוקנת'- האינדיבידואל אשר הגיע למיצוי הגשמתו העצמית ומימוש ייחודו (באריה), מתפנה להכיל את מציאותו של האחר (בתולה), ואת המציאות כשלעצמה – האמת (דגים). האגו מתרוקן מחשיבות עצמית דרך ענווה, חמלה ובחינה עצמית ביקורתית, או בדרך החתחתים של אובדן צלם, הרס עצמי או התאיינות. עבור האגו, זהו שלב הכנה בדרך ליצירת שותפות הוגנת ומוסרית עם האחר (מאזניים), ובדרך לקבלת אחריות כשותפים-יוצרים בוראי מציאות (טלה).

בפועל, המבחנים הקרמטיים של בתולה-דגים נוטים לחולל משברים רווי אובדן, אכזריות, חוסר אונים, וקורבנות הממחיזים את רגע כניעתו של האגו בפני מציאות שהוא מדמה ככוח כל-יכול. ברמה קולקטיבית, בתולה-דגים יכול לתאר סבל ומוות בהיקף המוני, וגם אובדן שפיות או אמונת שווא המונית. מאבק הכוחות שמתגלם כאן הוא בין האדם (בן תמותה פגיע) לבין אלוהים כל-יכול, או הגורל, ובמקרים מסוימים- דמות אדון משעבד ומתעלל. בתולה ודגים הם מזלות מנטליים ועבורם הכוח המדמה – הדמיון, האמונה, המיתוס, המודל המצייר את המציאות השלמה ואותנו כפרט בתוכה- הוא מקור המשבר וגם המפתח לפתרונו.

האקליפס הקרוב יגיע לדיוקו ב-21 לספטמבר, ערב השנה העברית החדשה, והוא רווי קדרות, מוות וחוסר אונים. בימים המובילים לאקליפס ומעברו השני (15-25 ספטמבר), הפלנטות האישיות המשפיעות על מצבנו הנפשי ומערכות היחסים האישיות מפעילות את אזור האקליפס וגוררות את עולמנו הפנימי אל מערבולת הכאוס הסביבתי. יהיה קשה עד בלתי אפשרי לזייף ברכות שנה טובה או לתחום את החוויה האישית כמציאות נבדלת מההשפעות הסביבתיות. בלב האקליפס נמצאים סאטורן ונפטון הנסוגים על מעלת החילוף בין סוף והתחלת הזודיאק- מעלת הקרמה של האנושות והפלנטה כולה.

מסעם המשותף של סאטורן ונפטון (התפכחות כואבת) על פתח הזודיאק עומד בלב המשבר המוסרי והפוליטי של 2025, והאקליפס יעצים את הזעזוע, התסכול והייאוש שהצטברו עד כה. במבזק הקודם תיארתי את האקליפסים של ספטמבר כמאיצי שינוי הפונים אחורה אל העבר הקרוב, כאשר כל הפלנטות האחראיות לשינוי קולקטיבי נסוגות וחוזרות אל צמתי מפתח במלחמה רבת הזירות בשנתיים האחרונות. רצח העם בעזה צפוי להסלים בשבועות הקרובים, ובפרט כאשר מארס, מרקורי והשמש חוזרים על המסלול שעשו בחודשים הראשונים והרצחניים ביותר במלחמה, מסוף 2023 עד תחילת 2024.

קחו בחשבון שעשרת הימים האחרונים של ספטמבר הם זמן מורכב עבור כולם ובו קונפליקטים אישיים (מארס, וונוס ומרקורי בזויות קשות לפלנטות הקולקטיביות) נוטים להתערבל בדחיפות המשברית, תחושת אובדן המשמעות, והמאבק לחיים ולמוות שהם למעשה רכוש ציבורי משותף. בפרט ב-20 וב-24 לספטמבר היזהרו מהשלכות של זעם, אכזריות חסרת פשר וחוסר אונים על שותפיכם לחיים. צורה מינורית אך משמעותית של התנגדות לזילות החיים והאמת היא להישמר מהאפתיה המתפתחת לנוכח התרסקות המוסר, ולהתעקש על שימור האנושיות, היושרה, הכבוד והערכים החשובים לכם בכל מפגש אנושי יומיומי.

24 ספטמבר- זהירות. שיקול דעת. נשימות עמוקות.

Francisco de Goya, The Fates -Atropos, 1820-1823

מבחינת מיקומנו הפלנטרי בישראל-פלסטין, מפת האקליפס מעניקה חשיבות יתרה לאחיות הגורל, המוירות. במיתולוגיה היוונית, אחיות הגורל קובעות את תחילת קו החיים ונסיבותיו (קולת'ו), את נקודות התפנית המשנות את הגורל (לאכסיס), ואת קץ החיים (אטרופוס). על פי ניסיוני והבנתי, כוח הגורל מתערב בחיינו לעתים די נדירות ולרוב אנו פועלים במרחב בחירה מרובה ממדים שהוא גמיש הרבה יותר ממה שנדמה. עם זאת, ישנם זמנים בהם המפה מעידה בדייקנות קטנונית על ביקורי בית של אחיות הגורל, ועבור ישראל- האקליפס הקרוב הוא אחד מהם.

קולת'ו – ההתחלה- במאזניים יושבת על האופק של מדינת ישראל, ומעידה לכל הפחות על נקודת התחלה שמשנה את התנאים הפיזיים והכלכליים במדינה, כמו גם את תדמיתה ויחסיה עם העולם.

לאכסיס – התפנית- בפתח בתולה קרובה מאוד למארס של ישראל- המייצג את כוחות הבטחון, ומול פרספון – המייצגת את החטופים. לדאבוני הרב, בין ה-15 ל-21 בספטמבר קיים סיכון רב לפגיעה בחיי החטופים על ידי כוחות הצבא הישראלי. במידה והסיוט יתממש, ההשלכות יטו את גורלם של מיליוני בני אדם.

אטרופוס- הקץ- יושבת בפתח בית 7 של מפת האקליפס, המתאר יחסים עם אויבים ושותפים. במיקום זה הפרשנות המיידית היא מרחץ דמים. במפה של ישראל, אטרופוס מפעילה את נפטון במאזניים בית 12 במולות לשמש הדרקונית (קרמטית) בטלה בית 6. לאורך השנים בהן אני חוקרת את האסטרולוגיה של מדינת ישראל, המבנה הזה מתמיד להפיק אירועים אלימים עד זוועות בסדר גודל קטסטרופלי- בדרך כלל ישראל היא התוקפנית, אך לא תמיד. כאשר אטרופוס מפעילה את המבנה הקשה הזה אפשר לצפות להרג המוני ואלימות ברוטלית, אך מעבר לכך - התעוררות עוצמתית של יצר המוות הקמאי שהרעיל את החברה הישראלית בתגובה למתקפה הרצחנית הטראומטית של חמאס ב-7-10.  כך כתבתי על מבנה נפטון-שמש דרקונית במפת ישראל כאשר הופעל ידי השמש באוקטובר 2023-

"מתקפת התופת המזוויעה של החמאס שחררה כמות אדירה של קרמה טראומתית קשה סביב דפוסי השמדה ועקירה. השמש עמדה דום על נפטון בבית 12 של ישראל וסביבו מקבץ אובייקטים קשים המסמלים נקמה, אכזריות, ומשבר קיצוני שיוצא משליטה. מיקום זה מתאר את הבור השחור של מאגר טראומות ההשמדה והקורבנות האצור בתת מודע הקולקטיבי של ישראל. נפטון מסמן טראומה ברמת הנשמה, ובבית 12 במאזניים הוא מתאר חוסר אונים וחוסר שליטה בפני איום השמדה טוטאלית, כמו גם זעם כלפי אלוהים, כלפי העולם וכלפי האחר הנתפס כסכנה קיומית וכמקור רוע מטאפיזי, על- או אל- אנושי."

האקליפסים של מרץ 2023 הטילו צל על נתניהו, עד כדי כך שצפיתי כי האקליפסים הבאים בסדרה- כעת בספטמבר, ובמרץ 2026 -  יובילו למפלתו, או מפלת רודנותו. אקליפסים, כאמור, לא תמיד מניבים תוצאות מיידיות אבל בהחלט מחוללים השלכות עתידיות. כאמור, ישראל מחוללת פשעים איומים והיא תשלם מחיר כבד, עם או בלי נתניהו בראשה. ואולם, עד סוף מחזור הדרקונים בבתולה-דגים ביולי 2026, מנהיגותו של נתניהו נושאת את צל האקליפס. היא עשויה להסתיים בהפתעה, או להתלקח לדיקטטורה דורסנית ובוטה שתחסל את שיירי הדמוקרטיה הטכנית. רב הנסתר בה על הגלוי. היא מחזיקה את כוחה על כוח המדמה וחרדת-תאוות ההשמדה שמעוותים ללא הכר את הניסיון של בתולה-דגים להגיע להשלמה עם חיים ארציים רגילים, פגיעים ומוגבלים בצל האמת (או הקדושה).

האקליפס הקרוב נופל על פתח בית הקריירה והמנהיגות של נתניהו, וכולי תקווה שיעלו ויבואו הנסיבות שיסדקו את כוחו ויובילו בבוא העת למפלתו. החלטותיו של נתניהו ב 18-19 ספטמבר וב 27-28 ספטמבר בעלות פוטנציאל הרסני קיצוני, אפילו במונחי השנים האחרונות. באוקטובר, מצפים לנו ירח מלא בטלה וירח חדש במאזניים שמטלטלים את מנהיגותו ואת תחושת הייעוד שלו כמנהיג הסיקריקים המתבצרים במצדה. במקביל, במהלך אוקטובר מארס יעבור על זנב הדרקון וכירון הרעילים במפת ישראל, ונראה כי צפוי לנו סיפתח מעורר חלחלה לשנה הבאה.

בנובמבר, ישראל נכנסת לשלב חדש של שינוי חוקתי וגל חקיקה חדש ורדיקלי מתמיד. מערכת המשפט והתקשורת במוקד, אולי גם מערכת הבחירות. תהליך זה יגיע לשיאו בספטמבר 2026.

האירוע הפוליטי המרכזי הצפוי באקליפס הקרוב ובימים שאחריו הוא גל הכרזות הכרה במדינה פלסטינית עצמאית בעצרת האו"ם. בדקתי את מפת הכרזת העצמאות הפלסטינית של אש"ף מנובמבר 1988 (עם דרקונים בבתולה-דגים, כמובן). הכרזה זו סימנה צומת שינוי מרכזי באסטרטגיה הפוליטית הפלסטינית שכללה ויתור על המאבק החמוש ומעבר לדיפלומטיה, וקבלת הצעת החלוקה של האו"ם מ- 1947. שם נפתחה הדרך להסכמי אוסלו, ואם אינני טועה, זו היתה הפעם האחרונה בה הפוליטיקה הפלסטינית הציבה אסטרטגיה לאומית מגובשת, גם אם לא זכתה לקונצנזוס פנימי. למעשה, החלטת חברות האו"ם על פתרון שתי המדינות (באקליפס הראשון של ספטמבר) והכרתן הצפויה בעצמאות מדינת פלסטין (באקליפס השני של ספטמבר) הן המשך ישיר של אסטרטגיה זו. לצד החבלה הממוקדת מצד ישראל, התוכנית סובלת מאין ספור התנגדויות וקונפליקטים פנים-פלסטינים שמעולם לא התבררו לכדי הסכמה. העדרה של תוכנית קוהרנטית, מוסד מאחד, או אסטרטגיה לאומית שמאזנת בין אילוצים ומגבלות לבין מיתוסים ואמונות- גם הם מקרים מובהקים של דפוסי קרמה בבתולה-דגים המגיעים כעת לסוף הדרך והתחלה חדשה.

האקליפס הקרוב אינו מספק את האנרגיה הנדרשת לאיתחול-מחדש או רפורמה של האסטרטגיה הפוליטית הזו, ואולם היא רחוקה מלהיות סוס מת. הכוכבים מסתדרים להפעלה-מחדש של תוכנית אש"ף לעצמאות מדינית (או התמודדות חדשה עם השלכות ההיסטוריה שיצרה) החל מדצמבר 2025, וביתר שאת החל מפברואר 2026. בשלב זה, ארדוגן וטורקיה עשויים להיכנס לתמונה כשחקן פוליטי קריטי.